חפש בבלוג זה

יום חמישי, 16 באוגוסט 2012

למה לי פוליטיקה עכשיו?!?




בחודשים האחרונים, מאז נכנסתי קצת יותר לעומק נבכי הפוליטיקה המגזרית במטה של נפתלי בנט, רבים מחברי וממקורבי (מילה של פוליטיקאים...) מסתכלים עלי בעיניים מלאות חכמה עם אמירה חד-משמעית מבחינתם- זה יעבור לך...
יש מבין חברי שאף מגדילים לעשות והם מסבירים לי כמה אתאכזב כאשר הכל יתפוצץ לי בפנים, כאשר אבין שפוליטיקה זה דבר כ"כ מלוכלך ומסואב ופוליטיקאים הם עם... אני מעריך שהנקודה הובנה, ועכשיו קצת הסברים.
***
בתחילת המילניום הייתי חייל בסדיר. זה היה כשאריק שרון עוד היה איש שנוא בתקשורת וכשגוש קטיף הייתה בידנו, באחת מהשמירות שלי על הישוב שליו (אחד הישובים הקטנים ביותר בגוש קטיף ונראה לי שבכלל בארץ) שאל אותי חברי לשמירה- "אם עכשיו בא מחבל יורה עלי ואני נפצע, מה אתה עושה?" השבתי לו בלי לחשוב יותר מדי- "תופס מחסה, משיב באש וסוחב אותך".
החבר עשה פששששש ארוך ואמר- "יפה לך, למה אם זה יקרה לי והמחבל ירה עליך, אני בורח."


***
יש משהו שהרבה אנשים בעולם לא מבינים לצערי, לא הכל בחיים מונע מאינטרסים פסולים, וכאשר האינטרסים אינם פסולים והמטרות הם מטרות טהורות ממילא אין מקום לאכזבות.
אני כותב את זה בידיעה שהרבה אנשים לא מאמינים, בטוחים שתמיד יש סיבה אישית שבשלה אנשים מנסים לעזור למישהו, לסדר את עצמם וכו'... אבל אני חי בסביבה שזו לא המטרה היחידה.
שלא יובן לא נכון, מי שלא מונע מאינטרסים לא נכלל ב"פרייארים", אני מדבר על אנשים שיודעים להסתדר היטב בחיים אך יחד עם זה מוכנים למסור את נפשם למען הכלל. ביטוי של פעם נכון. זהו שלא.
***
בערך שנה לאחר השמירה בשליו נזכרתי באותה שמירה, הייתי אז בבית החולים אחרי שנפצעתי קשה בפיגוע שהיה בעתניאל, הפציעה הייתה כיון שעשיתי מה שמוטל עלי והובלתי כח צבאי להסתערות על מחבל שהרג את חברי. כשכתבתי לעצמי על מה שקרה בפיגוע התלבטתי הרבה מה לכתוב. בהתחלה תליתי את הכוחות שקיבלתי בכוחות רגעיים שקיבלתי מלמעלה. כמה חודשים לאחר מכן שיניתי את הכתוב וכתבתי ששנים של חינוך הובילו אותי לעשות את מה שעשיתי.
שנים של חינוך הובילו אותי ומובילים עוד הרבה אנשים טובים למסירות נפש גם בפוליטיקה, להתלכלך בתוך מקום שיש בו אינטריגות ויש בו אינטרסים אך לעשות זאת מתוך מניעים טהורים, מתוך רצון עמוק לחולל שינוי, ומתוך אמונה שכל אחד מאיתנו, כל אחד, יכול לשנות.
אפשר לשבת על הגדר ולצקצק, אפשר לבוא ולהטיל מום ופגם בכל מתמודד ומתמודד, ואפשר גם להחליט שמלכלכים את הידיים ונכנסים פנימה.

אז זהו, אני בפנים, מנסה לשנות את הבית היהודי שלי עם ידיעה שהידיים יתלכלכו מעט, עם תפילה שהתמימות לא תרד ועם אמונה עמוקה שאני יכול לשנות, בעזרת ה'.

2 תגובות:

  1. בהצלחה בדרכך.
    יש לזכור שהפוליטיקה היא משחק כוחות. וכמו בכל משחק כוחות מדובר במשחק שצריך לשחק אותו על פי הכללים הלא-פשוטים שלו. רק אנשים תמימים מבחוץ חושבים שידיים מלוכלכות נוגדות אידאלים וצדקת דרך. המציאות הפוכה - רק בעבודה אמיתית הידיים מתלכלכות. תשאל כל בנאי.

    השבמחק