חפש בבלוג זה

יום שלישי, 17 במאי 2011

מתכון החומוס הכי טעים שיצא לי


קצת מנוחה ממאמרים ואקטואליה, החלטתי לשתף הפעם במתכון שלקח לי די הרבה זמן להגיע אליו.

אחרי הרבה ניסיונות מצאתי סוף סוף את המתכון של החומוס כפי שאני אוהב- עדין, מגורגר ומלא בטעם (ודי פשוט להכנה).

החומוס הזה די דיאטטי כי אין בו בכלל שמן (אם לא מחשיבים כמובן את השמן שבטחינה, אבל גם בשמן הזה אפשר לצמצם)

n,fui junux:


לטחינה הראשונה- 
חבילה שלמה (1 ק"ג) חומוס הדס
6-8 שיני שום
כפית סודה לשתיה

לאחר הטחינה (מיועד לשליש הכמות מהכמות הקודמת)-
5-8 כפות טחינה
לימון אחד
כפית כמון
מלח
מים

מנקים את הגרגירים טוב שוטפים ושמים במים ללילה שלם. במהלך הלילה מחליפים מים ומעסים את החומוס על-מנת שהקליפות יצופו. את הקליפות זורקים.

לאחר שהיית הלילה שמים את החומוס בסיר עם מים, מוסיפים מעט סודה לשתיה ונותנים לעסק לעבוד כשעה וחצי על אש נמוכה. לאחר שעה וחצי מוסיפים למים את שיני השום שלמות (ללא קליפה, אם טרי אפשר גם עם הקליפה) ונותנים עוד חצי שעה על האש.
המהדרין יסירו את הקליפות שנותרו, השאר לא.

מעבירים את החומוס לקערת טחינה ונותנים לו להתקרר (מומלץ להשאיר מעט גרגירים לקישוט)

טוחנים את החומוס והשום המבושל, מקפידים לא לטחון יותר מדי על-מנת שהמרקם יישאר מעט גרגירי (החומוס מאוד רך כעת)

מחלקים את החומוס לשלוש כיון שהוא לא יחזיק בקירור מעבר לשבוע, בשליש נשתמש לפעם זו ואת שני השלישים ניתן להקפיא בשקיות. (להוציא כשהכמות נגמרת ולהמשיך את התהליך מכאן)

מערבבים את החומוס שנותר בקערה עם טחינה (רבע עד שליש מכמות החומוס- תלוי בכם) מיץ לימון טרי(לימון אחד) מלח לפי הטעם וחצי כפית (אפשר גם כפית) כמון טחון (טרי, מאוד מומלץ). מוסיפים כחצי כוס מים, ניתן להוסיף יותר (קחו בחשבון שבקירור החומוס יתקשה) ומערבבים טוב.
ניתן להוסיף מעט מים לפי הרגשתכם.

מגישים בקערית יחד עם הגרגירים ששמרנו בצד, שמן זית ופטרוזיליה.



בתאבון!

יום שלישי, 10 במאי 2011

חג עצמאות שמח!

יש לנו במה להתגאות!

חג עצמאות שמח!

יום חמישי, 5 במאי 2011

מכבי ת"א, אני מחוץ למשחק!


אחד האירועים שנחקקו בי מימי הישיבה התיכונית העליזים, הם ימי חמישי בערב.
בסביבות השעה 21:00 היינו מתכנסים באודיטוריום של הישיבה ושם על מסך ענק היינו רואים את המשחק של מכבי.
ההמולה באודיטוריום של ישיבת נחלים הייתה גדולה לעיתים מהרעש על המגרש. היינו מעודדים, צועקים, מתנגדים בשפה תקיפה (אני מורה בישראל, לא יכול לומר מעבר לזה) וממש חלק מהמשחק. שבוע אחר שבוע הייתי שם יחד עם חברים. כשהפסדנו היינו כולנו מבואסים, כשניצחנו רמת האמונה בא-לוהים הרקיעה שחקים...

גם לאחר שבגרתי וסיימתי את הישיבה המשכתי לעקוב, אני לא אוהד שרוף אבל המפעל של מכבי באירופה הוא ייחודי ומעניין. מצאתי את עצמי קופץ להורים גם לאחר שהתחתנתי, צופה שם יחד עם אבי במשחק.

אני מקדים את ההקדמה הזו כי בפיינל פור הזה אני לא חלק מהמשחק.
לא, לא נהייתי שונא ישראל (או שונא עובדים זרים J), חוסר העניין שלי במשחק השנה נובע מלוח השנה ומהחלטה של הקבוצה המייצגת במפעל הזה (למרות היותה קבוצה פרטית וכו'...) את מדינת ישראל.
משחק הגמר של מכבי ת"א נקבע לערב יום הזיכרון. בארץ קם קול זעקה וראשי מכבי ת"א הודיעו מיד- לא נקיים משחק בערב הקדוש. הם התעקשו מול ארגון היורוליג והצליחו להקדים את המשחק. אני מצדיע להם על פעולה זו.
אבל משהו אחד שכחו שם במכבי, משחק חצי הגמר מתקיים גם הוא בערב קדוש- ערב שבת. ציוץ לא נשמע בעניין, אף אחד לא פצה פה. ערב שבת זה לא קשור אלינו, מדינת היהודים.

השנה לא אצפה בחצי הגמר, גם בגמר לא אצפה. בדיוק כפי שמאות אלפים היו מחרימים את המשחק לו הייתה מתקבלת החלטה לשדרו בערב יום הזיכרון, אני מחרים את חצי הגמר כי הוא משודר בערב יום הזיכרון.  "זכור את יום השבת"!